Weltschmerz.

הירח ויתר ונבלע באור השמש כשהשחר הפציע.
האדם הכי חכם בעולם עוד לא פתר את הבעיה הכי קשה כי הבעיה הכי קשה היא לא עניין של שכל, אלא של מזל.
הוא חוזר ומונה את רכושו ואז את מה שאיבד, מסובב בראשו מפות מנטליות שזר לא יבין.
הוא מנתח את ההסתברויות שיחייה ומעניק משקל לממוצע האושר, מבטל קיומם של משתנים בלתי נראים.

הוא מוחה דמעה יחידה ובוחן את היכן שנכשל;
"בסופו של יום, הן היו אותו הדבר"
הוא מסיק בחדות שאין שני לה וחוזר לחישוביו.

זוכר 1, משרשר את השארית ובודק מה אם.

"הרוח חזקה, הבשר חלש"
הוא זוכר היטב ויודע בדיוק כמה זמן עבר וכמה אריחים היו.

השמש בהקה חזק מתמיד, מלטפת את החלל באקראי לכל עבר.
כל הבינה שבעולם לא תחזיר ירח סורר כי להיות מאושר זה אינו עניין של שכל, אלא של מזל.